על אהבת חינם ופירגון

לפני שבועיים פרסמתי פוסט מאוד אישי על המסע שלי

לעצמאות, (מצורף לינק בתגובה הראשונה) רצף של אירועים שקרו לי בשנה וחצי האחרונה, שהביאו אותי למסקנה שחיים פעם אחת וצריך לעשות את מה שאוהבים כאן ועכשיו.

כמות הצפיות, התגובות והאהבה שקיבלתי בכל המדיות הייתה מדהימה, מבחינתי בסה"כ סיפרתי את הסיפור שלי, המטרה הייתה להראות שניתן לקום ולהמציא את עצמנו מחדש דווקא מתוך תקופות מאתגרות שאנו עוברים בחיינו.

היו גם כאלה שנרתעו מהחשיפה האישית שלי ושל המשפחה הפרטית שלי לכל. כשכתבתי את הסיפור היה חשוב לי מצד אחד לשמור על הפרטיות של יקיריי, ומצד שני לספר את הסיפור בצורה הכי אותנטית ואמיתית.

זה לא היה קל ללחוץ על כפתור ה-Enter ולשחרר אותו לעולם. התלבטתי וכמעט שחזרתי בי, אני זוכרת את רגע הלחיצה כשהבן הבכור שלי עומד לידי, ההרגשה שאני הולכת לשתף משהו מאוד אישי שחוויתי, עם כולם.

כמובן שהתגובות המעודדות והתומכות גברו על האחרות, ראיתי שאני נותנת השראה לכל כך הרבה א.נשים, שאני לא מכירה מכל העולם, הם הזדהו עם הסיפור, כל אחד לקח ממנו משהו לעצמו.

דבר נוסף שהפתיע אותי הוא כמות הפירגון של הנשים ברשתות השונות, זה משהו שלא זכיתי לו הרבה במהלך שנותיי, כל המנכ"לים והמנהלים שעבדתי איתם היו גברים. שמחה לראות את אחוות הנשים, הרצון לעזור, לקדם ולהיות אחת בשביל השנייה באהבה וללא תמורה.

נתתם/ן לי הרבה כוח להמשך הדרך, בזכותכם/ן הבנתי שבחרתי נכון ואני בדרך להגשמת הייעוד שלי.

תדייקו את עצמכם/ן ותנסו להבין מה אתם מחפשים/ות, למה אתם שואפים/ות, תציבו לעצמכם/ן מטרות ותגשימו אותן. הדרך לא תמיד קלה, יש רגעים של משבר של תהיות האם בחרנו נכון? אבל עם התמדה ואמונה בדרך, זה בסוף מגיע. וכמובן לא לשכוח תמיד להיות אופטימיים, זה משהו שליווה אותי ועזר לי בתקופה המאתגרת שעברתי ומוביל אותי גם עכשיו.

לאט לאט אני מתחילה לראות את הפירות של העבודה הקשה שהשקעתי.

אם אתם א.נשים או אירגוניים שנמצאים/ות בצומת דרכים או לפני שינוי, אשמח להדביק אתכם בקצת אופטימיות וללוות אתכם בדרך להצלחה שלכם.

מוזמנים לבקר באתר, ולכתוב לי איך אני יכולה לעזור לכם.



175 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול