top of page

הטרדה מינית במקום העבודה - סיפור אמיתי!

הטרדה מינית במקום העבודה - סיפור אמיתי!

זה היה לפני כ- 12 שנה. אני אחראית משאבי אנוש במפעל של 200 עובדים, נשואה באושר ואמא לשני בנים צעירים.


יושבת במשרד שלי ואחד העובדים עולה אליי למשרד, מדבר על ענייני עבודה ואז משום מקום אומר לי "את יפה מאוד הבוקר", אמרתי תודה, תמיד נחמד לקבל מחמאה.


כמה ימים אח"כ הוא עולה שוב ואומר "איזה סקסית את היום... מה הייתי עושה לך", (אפילו עכשיו כאשר אני כותבת את המילים האלה הכל חוזר אליי וכולי צמרמורות). אמרתי לו שאני מבקשת שיעצור ויצא מהחדר ושככה לא מדברים.

כולי מזועזעת מעזות המצח והחוצפה של הבחור הצעיר (בן 18) החלטתי להתלונן. זאת כמובן תוך ידיעה שיכולות להיות לכך השלכות לא נעימות.



הייתי חייבת להתלונן אני בתפקידי צריכה לשמור על הבנות מהטרדות מיניות, אסור לי לשתוק, למען יראו וייראו.

יש שיגידו שהיה לי אומץ, אני חושבת שזאת המחויבות שלנו במיוחד אנו הנשים. בעלי רתח ורצה לנסוע אליו כדי להתעמת איתו, ביקשתי שלא ייסע כי אני צריכה אותו בריא ושלם לידי, אנחנו לא יודעים למה מסוגל הבחור.


נכנסתי חוששת, אך נחושה לחדר המנהל וסיפרתי לו מה קרה. הטיפול הועבר ישר לקב"ט החברה והוחלט לפטר את העובד לאלתר (ההנהלה החליטה לפטרו בגלל חוסר התאמה למחלקה, היו עליו הרבה תלונות בעבר). נשמתי לרווחה, הרחקנו את הבחור, מי יודע כמה בנות נוספות הטריד עוד והן לא הגיעו אליי כי פחדו לבוא ולספר.


לא עברו כמה ימים ואני מקבלת שיחת טלפון, האדון על הקו, "אני יודע שפיטרו אותי כי התלוננת, כמה ילדים יש לך, חמודים אה..." כמובן שקפאתי באותו הרגע. פניתי מיד למנהל ולקב"ט והוחלט לשים לי אבטחה בבית כמקדם הגנה. במשך חודש, הגיע אליי מאבטח הביתה, סרק את החצר ואת המכונית. זה היה חודש של גיהינום, פחדתי ללכת לחברות שמא גם הן וילדיהם יפגעו גם וכל הזמן חייתי בפחד וחשש.


מיותר לציין שהמשטרה לא עשתה הרבה בקשר לתלונה. למזלי לאחר חודשיים הוא נעצר ונאסר על החזקת נשק.

מאז לא שמעתי עליו יותר והמשכתי בחיי. הלכתי ועשיתי קורס לממונות מניעת הטרדה מינית, והבטחתי לעצמי להיות שם לכל אישה, נערה וילדה שחוו את מה שעברתי.

לתת להם לעבוד בסביבת עבודה בטוחה, שלא יהיו לבד, שתהיה להן הדרכה וגב איך צריך לפעול במקרה כזה.


מאז נתקלתי לצערי בכמה מקרים במסגרת תפקידי כמנהלת משאבי אנוש וממונת מניעת הטרדה מינית בעבודה.

הייתי שם בשבילן והתמודדנו יחד עם הסיטואציה.


אין לי בנות, יש לי 2 בנים גדולים, מחובתי להסביר להם מה ההבדל בין מחמאה והטרדה, זאת חובה של כל הורה להסביר גם לבנים וגם לבנות שלהם, זאת חובה של כל אחד מאתנו, לא להתעלם ולהעיר כאשר אנו נמצאים בסיטואציה כזאת.


תחשבו מה הייתם עושים אם היו מתנהגים ככה לבת זוג שלכם או לילדה שלכם?


רק ככה נגדל ילדים שיהיו אנשים ובני זוג טובים יותר. החינוך מגיע קודם כל מהבית.




bottom of page